החלטה בתיק ת"א 56333-07-12

מונחת לפני בקשת התובע להבאת ראיות לסתור ולמינוי מומחים מטעם בית המשפט.

1.     התובע יליד 10.7.1945, נפגע בתאונת דרכים מיום 25.11.10, אשר הוכרה גם כתאונת עבודה (להלן: " התאונה").

2.     לטענת התובע, לאחר התאונה התלונן גם על כאבים באזור עמוד השדרה, כפי שעולה מהתיעוד הרפואי שצורף לבקשתו. ביום 13.12.10 אושפז התובע לאחר החמרה במצבו, שהתבטאה בכאבים עזים בגב וקשיי הליכה. מצבו התדרדר והוא הועבר ביום 15.12.10 מבית חולים וולפסון לבית חולים תל השומר שם אובחן כסובל מחולשה ברגליים עקב קשיים משמעותיים בהליכה שלוו בהפרעות תחושתיות באזור העכוז ואי שליטה בסוגרים. כמו כן אובחן המבקש כסובל מטונוס אנאלי רפה, חולשת רגליים והפרעה במתן שתן, אנסתזיה בפירנאום וברגליים באופן דו צדדי על רקע מורסה אפידוראלית, שהתפתחה עקב וכתוצאה מפגיעות הגוף בתאונה. לטענת התובע המורסה התפתחה בשל התאונה.

3.     התובע עבר ניתוח בהרדמה כללית ביום 20.12.10 במהלכו בוצעה למינאקטומיה וניקוז אבצסים אפידורליים רבים. התובע אושפז שוב ביום 27.4.11 במחלקה האורולוגית בשיבא עקב חום וצמרמורות ואובחן כמי שסובל מדלקת בדרכי השתן, שנוקזה בקקטר וטופלה באנטיביוטיקה.

4.     ביום 2.5.11 נבדק התובע במרפאת נפגעי עמוד שדרה ואובחן כמי שסובל מפגיעת עמוד שדרה וממורסה האפידורלית ונקבע כי התובע נדרש לביקורת במרפאה זיהומית.

5.     ביום 3.5.11 נבדק התובע במרפאה למחלות זיהומית ואובחן כסובל מ- Complicated MSSA Bacteremia.

6.     ביום 12.6.11 נבדק התובע על ידי רופא שיקומי שאבחן תחושה ירודה ברגליים בעיקר באזור הפרינאלי ובשוקיים בולט יותר בצד שמאל.

7.     ביום 14.8.11 נבדק התובע על ידי נוירולוג לאחר שבדיקות EMG  שביצע התובע הדגימו על פגיעה עצבית במערכת העצבים וכן הפרעות בהולכה העצבית.

8.     ביום 17.8.11 נבדק התובע במחלקה הנוירולוגית בבית חולים סוראסקי ונמצא כי הוא סובל מנזק נוירוגני בשריר הסוגר האנאלי החיצוני וכן נמצאה עדות לפגיעה אקסונלית מוטורית, שהיא פגיעה מוחית קשה, לרבות פגיעה סנסורית בגפיים תחתונות, שהתבטאה בשיתוק חלקי.

9.     התובע נבדק בתאריכים 14.11.11, 22.11.11 ו- 3.4.12 על ידי רופאי משפחה בשל כאבים בגב תחתון, הקרנות לרגליים, קשיים בהליכה, אי שליטה בסוגרים, נימול, כאבים בכפות הרגליים, כאבי גב תחתון, כאבי צוואר ועוד.

10.            לטענת התובע ב- 3.4.11 הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה ותביעה לנכות בעבודה. ביום 13.7.11 נקבעה לתובע נכות אורתופדית ונוירולוגית בשיעור 30% זמנית מיום 25.2.11 עד 31.12.11 ונכות פסיכיאטרית בשיעור 10% זמנית מיום 25.2.11 עד 30.6.11.

11.            ביום 4.1.12 קבעה ועדה רפואית של המל"ל את נכותו של התובע בשיעור 20% מיום 1.1.12 ועד 30.6.12. המל"ל ערער על ההחלטה וביום 14.12.11 קבעה ועדה רפואית לערערים כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה עקב התאונה ואין קשר בין נזקי הגוף והנפש שנגרמו לו בתאונה לבין תוצאות המורסה האפידוראלית, אי השליטה בסוגרים ושיתוק חלקי ברגליים, ולרבות הנזק הנפשי.

12.            לטענת התובע טרם הגשת התביעה לנכות מעבודה למל"ל בגין התאונה, התובע הגיש שתי תביעות לנכות מהעבודה, האחת מיום 27.8.98 בגין ירידה בשמיעה וטנטון, והשניה מיום 5.12.06 בגין פגיעה בגב ובעמוד השדרה כתוצאה מפעילות הרמת משאות כבדים במשך תקופה ממושכת בעבודתו.

13.            לטענת התובע אין קשר בין הממצאים הרפואיים בגין שתי התביעות שהגיש ושבעטיים לא נותרה לו נכות צמיתה לבין הממצאים מהם הוא סובל כיום.

14.            לטענת התובע החלטת המל"ל השוללת ממנו נכות צמיתה וקביעת המל"ל או הוועדה הרפואיות כי אין כל קשר בין האפצס - המורסה האפידולרית לבין התאונה היא שרירותית, אינה מנומקת, בעייתית, בלתי חוקית ורצופה פגמים.

15.            לטענת התובע החלטת המל"ל או הוועדות הרפואיות כי מקור נזקי התאונה מקורו במצב רפואי קודם נגוע בחוסר הגיון ומתקיימות בו סתירות מובנות, שכן החלטות רפואיות קודמות של המל"ל קבעו כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כלשהיא בגין התאונות הקודמות.

16.            לטענת התובע המל"ל התעלם מפניות בא כוחו וממסמכים רפואיים ונמנע לכלול בוועדות הרפואיות מומחה למחלות זיהומיות, על מנת שיבדוק הקשר הסיבתי בין המורסה האפידוראלית או הזיהום לבין הנזק הנפשי והגופני שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

17.            עוד טען התובע כי נפל פגם מהותי במינוי הרכב הרופאים בוועדות הרפואיות, שכן המל"ל לא כלל רופאים מתחומי הווירולוגיה, נוירולוגיה, כירורגיה, שיקום או מומחים אחרים, שיכלו לקבוע קשר בין המורסה האפידוראלית או הזיהום שנגרם לו לשאר הנזקים מהם הוא סובל בשל התאונה.

תגובת הנתבעת